פסק-דין בתיק תא"מ 30271-05-12

1.         התובעת מבקשת בתביעתה לחייב את הנתבע בגין 2 אירועים של שימוש בלתי חוקי בחשמל לטענתה, בחצריו שהתגלו בבדיקת נציגה במקום.

2.         לגרסת התובעת, עפ"י ממצאי בודק שביקר בחצרי הנתבע ביום 16.11.11 התגלה גוף זר בדופן שמאל של המונה העוצר את הדיסק ע"מ שלא יזוז כלל (להלן: "שב"ח א"). כמו כן, נמצאו נתוני הצרכן מסולפים ומאווררים מותקנים מולם כדי לקררם. עקב גילוי זה נותקו החצרים מזרם החשמל והנתבע נדרש לשלם את חובו בגין צריכת החשמל שלא שולם בגינה במהלך השנים הקודמות לבדיקה הנ"ל. בביקור נוסף ביום 28.3.12 של עובדי התובעת התברר כי חרף ניתוק חצרי הנתבע מזרם החשמל לאחר אירוע השב"ח א' המשיך האחרון לצרוך חשמל באופן בלי חוקי תוך מעקף המונה באופן שהצריך ניתוקו ישירות מהעמוד של התובעת במקום (להלן: "שב"ח ב").

3.         הנתבע הכחיש כל קשר לאירועי השב"ח וטען כי התביעה ברובה התיישנה, וכי למרות ביקורי נציגי התובעת במהלך השנים לא הבחינו בקיומו של גוף זר או בחבלה כלשהי במונה. כמו כן, התובעת לא אפשרה בדיקת המונה הפגום ע"י הנתבע, דחתה את כל בקשותיו, לא פרטה את דרך החיוב וממילא צריכת החשמל במהלך השנים לא השתנתה באופן מהותי. עוד נטען כי מאז ניתוק החשמל בביתו נותר הנתבע ללא חשמל והקים בביתו מערכת סולארית שמספקת לו חשמל בעת הצורך.

4.         הצדדים הגיעו להסדר דיוני להסמכת ביהמ"ש לפסוק לפשרה לפי 79א' לאחר שהתובעת תצרף תצהיר עורך תחשיב החיוב ומתן פירוט עקרונות החישוב.

            התובעת צירפה לסיכומיה תצהירו של העד מר דוד הרשקוביץ - רכז שב"ח מחוז דרום. העד הצהיר כי החישוב נערך בהסתמך על הנחיות ואמות מידה, גיליונות השימושים של הנתבע מאז 99', דו"ח הבודק ופניות הנתבע. כך הובהר כי לגבי אירוע השב"ח א', ולאחר שעלה בבדיקת השימושים כי במהלך שנת 02' חלה "נפילה" משמעותית בהיקף השימוש במונה החשמל, נקבע המועד הרלבנטי לביצוע החישוב בהתחשב בהתיישנות והפעלת אמות המידה בהשוואה לתקופת שימוש מיום 22.11.00 ועד ליום25.11.01 בתוספת הוצאות שפורטו.

            בכל הנוגע לשב"ח ב' פעלה התובעת לפי אותם עקרונות בגין התקופה שבין שני האירועים, קרי 28.11.11 ועד 29.3.12 ועל פי מדידת כמות הזרם הנצרך באותה עת ע"י הנתבע ובסך של 14 אמפר.

עוד הוסיף מר הרשקוביץ עובדות חדשות בחריגה מההסכמה הדיונית אודות ביקורת אחרונה בחצרי הנתבע, ועל פיה מצא כי הנתבע מחובר פיראטית לשכניו וכי בבדיקת צריכתם עולה כי זו עלתה בהתאמה בדומה להערכה של התובעת לגבי צריכת החשמל של הנתבע בפועל העומדת על כ-30,000 קט"ש לשנה.

5.         ב"כ התובעת בסיכומיו הדגיש את גדרי נטל ההוכחה המוטלים על הצדדים בנסיבות ומשהתו          בעת עמדה בהם לטענתו, יש לקבוע כי הנתבע הוא האחראי לתשלום חשבונות החשמל ובמיוחד שעה שהוא מגלה עזות מצח בשימוש חוזר בלתי חוקי ובמציאת דרכים לעקיפת המונה וחבלות לכאורה בקריאת הצריכה האמיתית בפועל.

ב"כ הנתבע בסיכומיו יצא כנגד התוספות שפורטו בתצהיר עד התובעת החורגות מההסדר הדיוני והוסיף, כי בפועל לא עלה בידי התובעת להוכיח כי הנתבע היה מעורב באף אחד מאירועי השב"ח הנטענים. יתר על כן, יחוס חטיפת עצם זר או היזק למונה לנתבע בן 73 הסובל מרעידות בידו, היא מופרכת.

            כמו כן, עפ"י דו"ח גיליון השימושים ניתן לראות כי אין הבדלים משמעותיים בצריכה השנתית עובר לשנת 04' ולאחריה מה עוד שאשת הנתבע עזבה את ביתם המשותף עם שלושת ילדיהם בשנת 00' והוא נותר לגור בדירה בגפו. עוד הוסיף וטען כי עובדי התובעת שביקרו בביתו של הנתבע עשרות פעמים לא הצליחו לגלות את הנזק, ועל כן ממילא, ואם בכלל, יש לחייב את הנתבע החל מהביקור האחרון של נציגי התובעת ביום 21.9.11.

6.         הצדדים בתיק זה  הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתובענה דנן על פי שיקול דעתו, לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984.

עיינתי בכל החומר שהוגש על ידי הצדדים לתיק בית המשפט לרבות התצהירים ונספחיהם ובסיכומים בכתב שהוגשו על ידי הצדדים. על סמך כל החומר שבפני, ולאחר שהבאתי בחשבון את טענותיהם של הצדדים האחד כנגד השני ושקלתי הדברים אלו מול אלו ביחס לטענות השונות, החלטתי לחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של 42,000 ש"ח.

בנוסף, ישלם הנתבע לתובעת אגרת משפט, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה למדד מיום ההוצאה ועד יום התשלום בפועל, וכן 5,500 ש"ח שכ"ט עו"ד, בתוספת מע"מ ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה למדד מהיום ועד התשלום בפועל.

בכל הנוגע להוצאות אחרות, כל צד יישא בהוצאותיו.

הסכומים האמורים לעיל ישולמו בתוך 30 יום מיום שב"כ הנתבע יקבל את פסק הדין.

המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום,  כ"ד תמוז תשע"ג, 02 יולי 2013, בהעדר הצדדים.